ההשפעה הכלכלית של נגיף הקורונה

ההשפעה הכלכלית של נגיף הקורונה

  1. עד כמה משמעותית הפגיעה של נגיף הקורונה על כלכלת העולם?

בימים האחרונים ניכרת עליית מדרגה באשר לתגובת הציבור להשפעות נגיף הקורונה, הנובעת בין השאר מכותרות בדבר ההתפשטות באירופה, מהגבלות של משרד הבריאות על כניסת תיירים ממדינות מסוימות ואפילו המלצה לציבור לשקול מחדש כל נסיעה לחו"ל. בנוסף, ושלא במפתיע, ישנן חברות שמדווחות על השפעות צפויות ועל כך שאולי לא יעמדו בתחזיות ההכנסות ברבעון הנוכחי, וכן ברור למדי שענפים שלמים נמצאים בסיכון ככל שהמצב נמשך. השיח ומידת המוכנות להתמודדות מול התפרצות המגיפה מגדילים באופן טבעי את מעגל הפסימיים. בנקודה זו או אחרת, סביר שממצא רפואי חיסון או טיפול (או השפעה עונתית) התחממות מזג האוויר, ימתנו את קצב התפשטות המגיפה ובכך גם את ההשפעה הכלכלית.

  1. מה ניתן ללמוד מניסיון העבר בהתמודדות עם תופעות דומות?

אין לנו יכולת לנבא את העתיד, אבל, ידוע לכל, כי האנושות כבר התמודדה בעבר עם לא מעט אירועים בסדרי גודל דומים. בעשורים האחרונים חווינו התפרצות של לא מעט מגיפות שבאותה עת נראו מאיימות על האנושות, לא פחות מהקורונה: סארס, הפרה המשוגעת, שפעת העופות, שפעת החזירים, זיקה, איידס, אבולה ועוד. אף אחת מהמגפות הללו לא נתפסת כמאיימת על האנושות בימים אלו. בחלוף השנים, הזיכרון שלנו נוטה לגמד אירועים מן הסוג הזה, למרות שפוטנציאל האיום שלהם היה לא פחות משמעותי. בשנת 2020 ,קצב החומרים והמסרים המופצים בסמארטפונים וברשתות החברתיות גדול מקצב התפשטות הנגיף, ויוצר בהלה. הנזק הכלכלי שיוצרת אותה בהלה הינו, ככל הנראה, חסר פרופורציה להיקף המחלה ובוודאי לשיעורי התמותה. נזכיר שרק בשנה שעברה נפטרו בארה"ב משפעת "רגילה" כמות דומה של בני אדם.

  1. האם יש מקום לבצע עכשיו שינוי בתיק המניות?

אירועים כלכליים, פוליטיים ואפילו בריאותיים הם חלק בלתי נפרד מהחיים. אחת לתקופה אנחנו חווים אירוע כזה או אחר שמביא ללחץ ואי ודאות בזמן הקצר, ובטווח הארוך נוכחים לדעת שההשפעה שלו על השווקים הינה זמנית. האירוע הזה תופס את השוק לאחר שנה חריגה בביצועי השווקים, במהלכה גם שוק המניות וגם שוק האג"ח עלו באופן חד. לכן, מימושים לאחר רצף עליות ארוך הם דבר טבעי. כמובן שהקשר שנוצר בין הקורונה למימושים הטבעיים עלולים להעצים את הבהלה. מי שמשקיע בשוק ההון לטווח ארוך, צריך להפנים, שמעבר לכלל האצבע לפיו שוק ההון נוטה לעלות לאורך זמן, ירידות בשווקים – אפילו משמעותיות – הן טבעיות ולא בהכרח פוגעות במגמה ארוכת הטווח. ניתוחי שוק מהעבר מלמדים, שימי העליות החזקות ביותר צמודים לימי הירידות החזקות ביותר, לכן, לסברתנו, יציאה בבהלה וניסיון לתזמן את השוק פוגעים ביכולת להשיג את המטרות ארוכות הטווח.

  1. מה המשמעות של אירועי הימים האחרונים, שכללו הורדת הריבית בארה"ב ותנודתיות גבוהה בשווקים בעקבותיה?

לפני מספר ימים הודיע הבנק המרכזי בארה"ב בצעד שנחשב אגרסיבי יחסית, על הורדת הריבית בשיעור של חצי אחוז. התגובה הראשונית בשווקים אותתה על הפנמה לכך שהסיטואציה שעומדת בפני הכלכלה העולמית היא מאתגרת ובעלת השלכות רחבות. מאז מתנהלים השווקים בארה"ב בתנודתיות גבוהה, כאשר מיד לאחר הודעת הריבית נרשמו ירידות, וביום שלאחריו השוק כבר תיקן מעלה בחדות. בהסתכלות רחבה יותר, מה שמאפיין בעשור האחרון את השווקים הפיננסיים הוא העובדה שמיעוט אלטרנטיבות השקעה יוצר פנייה לאפיקים עם רמת סיכוי-סיכון גבוהה יותר כמו מניות. האירועים האחרונים מחזקים עוד יותר את הקושי וחוסר היכולת לתזמן את השוק. ניסיונות אלו מסתיימים בדרך כלל בכישלון – קשה מאוד לאתר את הנקודה הטובה ביותר לצאת ואת הנקודה הטובה להיכנס. הורדת הריבית רק מחזקת את ההערכה שלנו לכך שכשסיפור הקורונה יתחיל לדעוך, משקיעים יפנו שוב לעבר שוק המניות עקב צמצום נוסף של אלטרנטיבות ההשקעה.

  1. מה לגבי השוק הישראלי? כיצד הוא מגיב לאירועים האחרונים?

בישראל המגמה מעט שונה ביחס לעולם. השוק מעט פחות תנודתי ונוטה לרדת. התנהגות השוק בישראל משקפת את הצעדים הרחבים בהם נוקטת המדינה במטרה למנוע את התפשטות הנגיף: סירוב כניסת תיירים ממדינות שונות, איסור על התקהלות של יותר מ-100 איש ועוד. יחד עם זאת, מועבר מסר מרגיע לפיו מצבה של ישראל טוב יותר משל שאר המדינות וההיערכות הרחבה מחזקת זאת.

  1. אילו דוגמאות מהעבר ממחישות את הטעות שעשו משקיעים שמיהרו לבצע שינויים?

במשבר של שנת 2008 לדוגמה, אז נרשמו בשוק ירידות של קרוב ל-50% ,ראינו, שמי שמיהר למשוך את כספו חווה הפסד משמעותי ולעומת זאת, מי שהתמיד והמתין בסבלנות קצר את הפירות בשנה לאחר מכן – אז תיקן השוק את כל הירידה ואף הוסיף לעלות. דוגמה נוספת: ברבעון האחרון ב-2018 ירד השוק ב-15-20% .נרשמו פדיונות גדולים מקרנות הנאמנות, והציבור חזר להשקיע בהן רק מספר חודשים רב לאחר מכן. כלומר, רבים יצאו במהלך הירידות וחזרו כשהמחירים בשוק כבר היו גבוהים יותר. במקרה הזה, היה הפסד כפול – גם במועד היציאה וגם במועד הכניסה מחדש לשוק. ההיסטוריה מלמדת, ששוק ההון נוטה לעלות לאורך זמן ולכן הניסיון לתזמן את השוק הוא בלתי אפשרי ולעיתים קרובות חסר טעם. באופן כללי, משקיעים שמתמידים בהשקעותיהם לטווח הארוך עשויים ליהנות מתשואות חיוביות, בלי קשר לנקודת הכניסה שלהם.

  1. מה לדעתנו צריכים או לא צריכים המשקיעים לעשות בתקופה הקרובה?

עם הניצנים הראשונים למציאת חיסון או טיפול אחר למיגור המגיפה, ההערכות הן שנראה את הכלכלה העולמית שבה לצמוח. בינתיים, הריבית הנמוכה ומיעוט אלטרנטיבות ההשקעה ממשיכים להצביע על שוק המניות כאפיק שאליו יזרום הכסף. כמו תמיד – אנו סבורים ששמירה על תיק מגוון, פיזור רחב בארץ ובעולם, וכן אי ביצוע פעולות תחת לחץ עשויים לאפשר להקטין את התנודתיות ולמנוע הפסדים שלא לצורך.

 

בשורה התחתונה, נראה שמה שבעיקר מעלה את רמת הבהלה וגורם לנזק כלכלי הם המהלכים בהם נוקטות מדינות וחברות. מצד אחד, אי אפשר להתעלם מהחדשות הללו והן, מן הסתם, מגדילות את מעגל הפסימיים ומתדלקות את שוקי ההון במצבי רוח. מהצד השני, אי אפשר להתעלם מכך שהנתונים המצטברים מהשפעתה של המחלה, בעיקר בסין, הופכים פחות ופחות נוראיים. אחוזי התמותה ומאפייני הנפטרים מצביעים, כי מדובר במגיפה שבולטת ביחסי הציבור שלה והיא, עושה רושם, פחותה בחומרתה ממגפות אחרות כפי שהזכרנו. כאשר המתח מעט יירגע, ההיגיון אומר שגם השווקים יירגעו. הדבר עשוי לקחת ימים או שבועות, אין לדעת, אך כאמור, נקיטת עמדה קיצונית – כגון חיסול אחזקות או רכישה אגרסיבית – הן פעולות שבהסתמך על ניסיון העבר, עשויות להביא יותר נזק מתועלת ולכן ככלל, עדיף להימנע מהן.

   

יכול לעניין אותך עוד...

סיכוני סייבר

עולם המחשוב מתפתח בקצב מהיר ומהווה חלק בלתי נפרד מהפעילויות העסקיות אשר רובן מתבצעות בעולם הדיגיטלי יותר ויותר חברות ממקסמות את ההזדמנויות העסקיות הגלומות באינטרנט

קרא עוד »

מה עושים במקרה של נזקי מלחמה וטרור  

בימים אלו שהמצב הביטחוני אינו יציב, מתעוררות שאלות לגבי הכיסוי הביטוחי במקרה של נזק עקב מלחמה או פעולות טרור בפוליסות ביטוח דירה, ושאלות לגבי הפיצוי שאנו זכאים לקבל מהמדינה בגין נזקים אלו.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן